החורף התקיים ביקורו של גורוג’י שרי וילסנאטח ברוסיה, גרמניה ולטביה. לראשונה מאז קיומה של המסורת ביקר גורו חשוב כל כך בנאטחה סמפרדאיה בארצות המערב. יוגי וילסנאטח קיים את צ’ירה דיקשה (החניכה העיקרית בנאטחה סמפרדאיה) עבור ארבעה תלמידים רוסיים. כמובן שצוות המגזין שלנו לא פספס את ההזדמנות לשאול את הגורו מספר שאלות אקטואליות לגבי מסורת הנאטחים.גורוג’י ?האם תוכל בקיצור לספר מי הם ממשיכי הנאטחה-סמפרדאיה

אלו הם אנשים שעברו את החניכה למסורת. סך הכול ישנם חמש חניכות. הראשונה – זאת צ’וטי-דיקשה שבה גורו גוזר את שערותיו של החניך ובכך מחדש את האנרגיה שלו ומעביר לו חוט מקודש ומשרוקית. נאטחים משתמשים בו בעת תפילה יומית למורים – הנאטחים הגדולים של המסורת והאלים.החניכה השנייה קשורה לחיתוך של מרכזה של קונכיית האוזן שבה נמצאות נקודות חשובות שנחוצות לשליטה על האנרגיה המינית. לאחר מכן הגורו מכניס לפתחים את הקונדלות שמסמלות את הנאמנות לגורקשנאטח וגם זרימת השמש והירח («חה» ו»טחה»). החניכה השלישית נקראת אופדשי או שנחדחאל. את החניכה מעבירים כדי שיוגין יוכל ליסגוד את שקטי או «האלה» שעוזרת ליוגינים להשתחרר מהיתפסות בסנסרה (גשמי). הגורו מעביר מנטרה של האלה(בלסונדארי) ותוך כדי התלמיד לוקח קונכיה ומבצע ממסך על הדמות שמסמלת יוגין שנטש כבר את העולם הזה. על ידי כך אנחנו עוזרים ליוגינים שלא הצליחו בעודם בחיים להשתחרר מהתקשרויות וגם עוזרים לעצמנו להשתחרר.בפרקטיקה הזאת יש הרבה דקויות שלא ניתן לספר עליהן בקצרה. עוד שתי חניכות מעבירים לאלו שמתכוונים לתרגל טפסיה ויחד איתה גם פרישות. אלו הן בבחוט ולנגוט-דיקשה. שתי הדיקשות הראשונות נחשבות לעיקריות במסורת. שלושת האחרות מקבלים לא כולם אלא רק אלו שזקוקים להן לפרקטיקה.במידה ויוגין מנהל חיי משפחה — מספיק לו לקבל רק מנטרה, אפשר גם אופדשי-דיקשה ויתר החניכות מיועדות בעיקר לנזירים ונזירות. אומנם הרבה תלוי במקום בו מתגוררים היוגינים: למשל בנפל ופקיסטן, חלקית גם בהודו – נאטחים מקבלים את כל החניכות למרות שהם גריחסטחי. אבל את היוגינים האלו לא מקובלים בטקסים מסוימים. כאלו כמו פטרה-דבטה שמתקיימת בקומבהמלה למרות שגם הם נחשבים לדיקשיטה. באירועים כאלו נזירים ולא נזירים בדרך כלל לא מתערבבים. Continue reading


