image-141

  יישום של יוגה בכל המערכות
היוגה כפרקטיקה, לא היתה מוגבלת על ידי מסורת דתית כלשהיא.ישנה תמימות-דעים לגבי השיטה של היוגה,כמקצוע מוסרי ורוחני,שהיתה מקובלת בכל המערכות הדתיות ובכל בית ספר פילוסופי בהודו
חסידים של מיסדרים שונים וחסידים בפולחן «הבחקתי» לקחו לתשומת לבם אספקטים יחידים של מקצוע היוגי,שהיה חלק בלתי נפרד מצורות פולחן המיוחדות שלהם. שייבים,שקטים,וישנבים,סאורים,גנפטים,בודהיסטים-קיבלו בצורה כלשהיא את העקרונות של היוגה,שהם הכרחיים לניקוי הגוף והשכל,ריכוז של תשומת-הלב והאנרגיה במושא פולחני עילאי,ומימוש של האידיאל העילאי של החיים הרוחניים.אפילו אלה,שהתייחסו בצורה לא רצינית להארה הרוחנית והשגה של גאולה מלאה מהעולם (מוקטי),השתמשו בפרקטיקות מסוימות של יוגה, במטרה לקבל ידע וכח מיסטי כדי לספק רצונות מיוחדים ואמביציות
האנשים בהודו היו בווידוי כללי, שהם חלק מהחיים המוסריים והרוחניים שהיוו את עקרונות היוגה

המייסדר יוגי גורקשנתחה

יוגי-גורו גורקשנתח מייסדר של מסורת דתית המיישמת את עקרונות היוגה
הוא היה ידוע כתתלמידו של מתסיאנדרנתח,שהיה תלמידו של אדינתח
מקום וזמן לידתו של הקדוש והמורה גורקשנתח אינו ידוע. בסמפרדיה (מסורת) שלו אדינתח ידוע כ»שיבה» בעצמו ,כמו כן גם גורקשנתח. אנשים רואים בו אדם קדוש ומורה רוחני. הוא נחשב כ»שיבה» בעצמו, השולט בכל הייקום, המופיע בכדור הארץ בזמנים שונים במקומות שונים בצורת בן אדם, על פי בחירתו מתוך רחמים על אנשים הנמצאים בסבל, בשאול, בתלות ובעוני
ברחבי הודו ומעבר לה קיימות מסורות שונות על מקום הולדתו וחייו. בנגליה, אטטר-פרדש, פנדג’ב מחרשטרה, כולם טוענים למקום שבו הוא נולד. הספרות המקומית העתיקה מלאה במידע על גורקשנתח ותלמידיו
היסטוריונים לא מסוגלים להגיע לכלל החלטה לגבי מקום ואפילו על מאה מסויימת בחייו, אינם מסוגלים להוכיח הוכחות או להכחיש את האמונה של דת גורקשנתח לגבי כוחו היוגי הבלתי רגיל שלו. בלא מעצור היה מופיע ונעלם במקומות שונים וזמנים שונים, והיותו בן אלמוות, על מנת לשפוך אור על האנשים
פרופסור בריגס במסכת מדעית » גורקשנתח וקנפחתה יוגי»
מציין שבימי הביניים גורקשנתח היה מפורסם בהודו הצפונית והמזרחית כמומחה ביוגה כדבר פלאי. גורקשנתח בעצמו וכל אנשי המסדר מופיעים בשירים ואגדות בכל הכפרים, מנפל ועד רדג’פותנ, מפנדג’ב ועד בנגליה, מסינדחה עד דקנה
המסורת מספקת מידע רב על גורקשנחת ומספרת על ניסים ונפלאות, על עוצמתו וכוחו הבלתי רגיל של האיש הקדוש של המייסד ומורה גדול של מסדר שייבי,מורה של נתחה-יוגים שבעם קוראים להם קנפחתים. בקטעים מסוימים מוצאים הודעות מוזרות שהוא היה האבא המאמץ ומורה של מוחמד. בקטעים מסוימים טענו שהוא לימד גיגה דת מוסלמי. פרופסור בריגס חיבר נתונים ומידע אודותיו והודה שהוא אינו מסוגל להגדיר זמן, מקום ולידה של גורקשנתח. יחד עם זאת, הוא העז להניח, שכל עוד לא מצאו נתונים נוספים, ההנחה הרווחה,היא שבתקופה בה הוא חי היתה לא יאוחר מ-1200 שנה בתחילה המאה ה-XI ומוצאו ממזרח בנגלי. כמובן שזאת רק השערה
ישנן סברות אחרות שהוא חי במאה ה- IX בנג’ב
חלק מהמלומדים חושבים שהוא חי בתקופה שהיתה שייכת למאה V או VI וקיימת אגדה שישו למד אצל נתחה יוגה שבהימלאים

. המייסדר הנזירי והאידיאל שלו

הנזירים של המייסדר היוגי שהוקם על ידי גורקשנתח, ידועים כנתחה–יוגי, סידחה – יוגי, דרשני — יוגי או קנפחתה – יוגי. לכל שם יש משמעות . מטרתו של היוגה — לגרום לאדם להיות נתח – שפרושו «מצווה»
יוג חייב לעבור קורס של הכנה פיזית, מוסרית, שכלית ורוחנית במטרה להשיג חלק מעוצמת השליטה של פרקריתי(טבע) באספקט האוביקטיבי והסובייקטיבי
הוא אמור להגיע לשלמות במחשבות, ברגשות, ברצונות ובמהלכי החיים
לשליטה על תבונה, שכל, תחושות וגוף, על מנת להיות בלתי תלוי בזמן ובחלל, אינרציה וגרוויטציה וחוקי טבע. הוא אמור להשיג סידחי או גילוי מלא והתפתחות כשרונית, ובפועל לבצע את כל היכולות של הטבע הפנימי
הוא חייב להתגבר על כל הקשיים, סבל ומגבלות, על כל החולשות הפיזיות והנפשיות
הוא חייב לנצח מוות, ולהשיג דרשן (ראייה אמיתית) במהות המירבית של המציאות, כדי שברגע של התרחקות הוא יוכל להגיע לאמת המוחלטת ולהתאחד איתו
סביר להניח שכל השורות האלה היו צריכות להזכיר לאנשי המייסדר על האידיאל הרוחני העליון
הנזירים לא היו אמורים לשאוף לרמות נמוכות של סידחי, או להגיע לכוחות אפלים. הם אינם צריכים לבזבז אנרגיה על הניסים, שאינם משמעותיים למי שמיישם את היוגה האמיתית.
כל הכוחות, שרכשו בזמן הפרקטיקה, אמורים להיות מיומשים בשביל ההתפתחות העצמית הגבוהה של המציאות ולמימוש שלמות רוחנית, כדי להשיג ידע מוחלט, וחירות מוחלטת להשגת אושר נצחי ושלווה.
להשגת מוקטי או קייבליה עוד בחייהם, אפילו הגוף הפיזי אמור להיות רוחני (קיה סידחי) ובן אלמוות, ולהתעלות על ההגבלות של זמן וחלל.
אחרי השגת המימוש העצמי העליון ליוג קוראים אבדחותה- שאינו מושפע משינויים גשמיים בעולם הפנומנלי.אבדחותה הוא מעבר לקסטה, דת, מין, לאום, גזע וחברה.
הוא נמצא באושר עילאי ממוקם ביקום ללא פחדים ורצונות וללא הגבלות שונות. בדרגה הזאת של מודעות הוא מחשיב מעצמו כשיבה, שבורא והורס את כל היקום. במאמרים ישנה השפעה גבוהה של סמפרדיה, ומוזכרים שמות של יוגים שהגיעו ליכולות אלוהיות גבוהות שאנשים חילונים נחשפו לזה.
רק לאבדחותה קוראים נתח, סידרה או דרשני. אם מבינים נכון את המונחים האלה,יוגים אחרים יהיו חייבים לשאוף להגיע למצב הזה

המשמעות של הסמלים ההייכרים

הנזירים של המסדר עונדים סמלים «היכרים», שלא רק מבדיל אותם מהאוכלוסיה, אלא גם יש להם משמעות רוחנית
הייחוד של הנתחה יוגי הוא אוזניים קרועות, שמתוכם מושחלים חישוקים
כל אחד מחברי המייסדר עובר שלוש דרגות של איניציאציה. בדרגה השלישית הגורו מקבע את האפרכסת של התלמיד ולאחר שהפצע מגליד הוא מכניס את שני החישוקים הגדולים
אנשי המייסדר ידועים כקנפחתה (אוזנים נקובות) וזה הסמל שמייחד אותם
שיטת ניקוב האוזניים המכאיבה, נועדה לבחון את רמת ההקרבה של החסיד לחיים סגפניים נוקשים.השיטה נועדה גם לבחון הכנה והקדשה עצמית של הזמן והאנרגיה לפרקטיקה של היוגה, שידוע רק למביא
לחישוקים המושחלים קוראים «מודרה» «דרשנה» «קונדלה» ופביטרי
אלו גם סמלים של התמסרות מוחלטת של התלמיד לגורו, שמנקה ביסודיות את המוח והגוף של התלמיד וגואל אותו מכל החשקים האגואיסטיים ודעות קדומות,ומאפשרת לו הבנה טהורה של «שיבה» «ברכמן» או «אלוהים
במסירות לגורו שנתגלה כמקור של האור הרוחני,לא מהווה הכחשה של חירות התלמיד, אלא ניתן לו יתרון להתגברות החרות
השתחררות של הרוח משיעבוד של חשק, וייסורים אגואיסטיים באמצעות התאחדות רוחנית עם נפש עצמאית לגמרי של אבדחותה (מומחה)
החסידים של גורקשנתח שוויתרו על כל קשרים החילוניים, והצטרפו למייסדר הנזירי אבל לא עברו טקס סופי של אוזניים נקובות, ולא הוקדשו בתפיסת עולם סופי נקראים «האוגחרים». הם נמצאים בחצי הדרך בין תלמידים מתחילים הנמצאים מחוץ למנזר – ודרשני יוגה שעזבו לתמיד חיים חילונים ונדרו נדר, לעולם לא לחזור אחורה ולא לסטות מן הדרך של היוגה עד שלא יגיעו למטרה הנשגבת
אוגחרים מכבדים בתוך המייסדר לא כמו קנפחתים, אבל הם לא פחות טובים, בפרקטיקה של היוגה, כל עוד הם שומרים בליבם התלהבות אמיתית ומקבלים הוראות מהגורו, וכל חייהם מוקדשים להגשמה של האידיאל
האוגחרים כמו דרשני יוגה עונדים חוט מקודש מצמר הנקרא ג’נאו או אופביטה ועליו מהדקים טבעת פביטרי שמעליו מהודקת משרוקית- נאדיומחרוזת אחת רודרקשה
נדה (צליל) סמל של אין סוף, בלתי פוסק צליל מיסטי (אנחתה דחבני או פרנבה,אום),שנמצא בתוך הלב של האדם ובלב של היקום שגם מייצג בצליל הנובע מברכמן
רודרקשה (עין של רודרה או שיבה) סמל של חיזיון מציאותי (דג’ננה) שמאירות את תודעתו של האדם שמשיג הכרה של ברכמן
לפי שיטת היוגה, פרקטיקת ההתרכזות לאנחתה נדה שקיים מילדות בלב המנהיג לחזור על פרנבה עם כל נשימה כמו הגייה היצונית של אנחתה נדה. שני אמצעים אלו הם עוצמה בשביל להאיר את התודעה והחיזיון של ברכמן. זאת נדה יוגה שהוא סמל שנותן יותר דגש על הפרקטיקה הזאת.ג’נאו מסמל את מערכת העצבים שמשיגה את ההרמוניה והיציבות הודות לפרקטיקת נדה יוגה.באופן כזה הצורה החיצונית ומזכירה לתלמידים על הניסיון האמיתי והמטרה הגבוהה של מימוש הדרך שבה הם הולכים

סקירת ספרות

ברשותו של נתחה-יוגים ישנם מקורות ספרותיים רבים כמו בסנסקרית,כך גם בדיאלקטים מקומיים שונים
לפי השערה,גורקשנתח בעצמו היה מחבר מספר רב של חיבורים רבי-ערך לאנשים שרוכשים ידע במקצוע היוגי
גם למורים שחיו אחריו,הייה נתח לא מבוטל במורשת הספרותית של נתחים.»גורקשה-שתקה»,»גורקשה סמחיתה»,»סידחנתה- פדחתי»,»יוגה-סידחנתה-פדחתי»,»סידחה-סידחנתה-פדחתי»,»חתחה-יוגה»,»ג’ננה-אמריתה» ורבים אחרים בסנסקרית, שייכים לגורקשנתח.»חתחה-יוגה-פרדיפיקה»,»שיבה-סמחיתה»,»גחרנדה-סמחיתה»-ספרים חשובים ביוגה שלפי ההשערה היו שייכים למיסדר של גורקשנתח.»גורקשה-גיתה»,גורקשה-קאומודי»,»גורקשה-סחסרנמה»,»יוגה-סנגרחה»,»יוגה-מנג’רי»,»יוגה-מרתנדה» וכו.,היו מבוססים על תפיסת-עולם של גורקשנתח.כמו כן קיימות עבודות רבות של נתחה-יוגים בסנסקרית וגם בדיאלקטים מקומיים שונים,שהלכו לאיבוד או כלל לא נתגלו על ידי חוקרים מודרניים

סדחנה ושדנגה יוגה

המערכת הפסיכופיזית של המשמעת העצמית נקראת שדנגה-יוגה,שכוללת שישה חלקים חשובים:אסנה (תנוחה יציבה),פרנאייאמה (פיקוח על נשימה ומערכת העצבים),פראטיאחרה (התעלמות מוחלטת מרגשות,רצונות,שכל ודברים חיצוניים),דחרנה (קיבוע של תשומת הלב בנושא מסוים),דחיאנה (מדיטציה) וסמדחי (טרנס,או הישג של התודעה במצב של תרנספורמציה מלאה)
יאמה וניאמה,אשר פתנג’לי חשב עליהם כמדרגות ראשונות של פרקטיקת היוגה ואשר יחד עם שישה חלקים האמורים לע»ל מהווים אשתנגה יוגה,בלתי נפרדים מיוגה של גורקשנתח
לעומת זאת יאמה וניאמה לא ניזכרים על ידי גורקשנתח בנפרד,מכיוון שההנחה היתה שבני האדם יתנהגו לפי העקרונות המוסריים והאוניברסליים,בלא תלות בפרקטיקה של היוגה או לא
במצב עילאי סמדחי מממשת אמת מוחלטת,ואיחוד תמידי של «שיבה» ו «שקטי» שמגיע ישירות ללב, ונפש האדם שמשיגה את «קבליה»(שלמות מוחלטת) משתחררת מכל הקשרים,המוגבלויות והסבל.
יוג מתאחד עם «שיבה» – מצווה של יקום.
במסכות היוגיות,הפרקטיקה של היוגה לפעמים מחולקת ל:מנתרה יוגה,חתחה יוגה ורג’ה יוגה.הסמפרדיה (מסורת) של גורקשנתח נראת כעושה דגש על פרקטיקה של חתחה יוגה.ללא ספק,גורקשנתח והחסידים שלו פיתחו טכניקות של חתחה יוגה, ונתנו תאור של תהליכים פיזיים ונפשיים שנתנו אפשרות לנהל את כל המערכות בגוף
כמובן,רוב הספרים החשובים של סמפרדיה נגעו בתהליכים שדורשים מאמץ (אסנה,פרנאייאמה,מודרה,דחוטי,צ’קרה-בחדה,נדי-שודחי,וכו.) כולל תיאורים של תוצאות נהדרות שאפשר להשיג באמצאות הפרקטיקות האלה.יחד עם זאת,צריך לזכור שחתחה יוגה לא היתה כמטרה בפני עצמה.אנשי הסמפרדיה שתמשו, פיתחו והיפיצו את כל צורות היוגה.יוגים קיבלו הכרח של הרמוניה בין «קרמה»,»בחקטי» ו»ג’ננה» בתרבותם, ושמו לב לכך שכל הפרקטיקות שלהם היו מכוונים לאידיאל עילאי,שיחרור מכל הקשרים,חולשות וסבל שמביא לאיחוד עם»שיבה»

Translation on hebrew by Sonia Tzioni, Ella Spector and Yogavidyanath.

Share →