יוגה

יוגה -  זאת מערכת של ההתפתחות האנושית הוליסטי,שמבוססת על  פרקטיקות לשכלול הגוף והנפש . למרות שיוגה התפתחה במזרח היא לא שייכת לתרבות מסוימת אחת .הבנה עמוקה אודות מבנה העולם והאדם הפכו את יוגה למערכת אוניברסאלית שלא מוגבלת ע»י השתייכות דתית או אתנית-תרבותית .האתגרים שמציבה יוגה מאחדים שאיפות של האנושות לעורך כל התקופות כיוון שפיתוח מודעות העצמית והרמוניה תמיד היו המטרות החשובות ביותר בחיי האדם. האדם על-פי יוגה הוא אורגניזם פסיכו-פיסי מורכב שנמצא ביחסי גומלים אדוקים עם תופעות רבות ביקום ומושפע מגורמים סביבתיים שונים. בהתבסס על הידע הזה, בזמנים העתיקים פותחו שיטות לפיתוח הגוף והנפש, ומסייעות להפחית את ההשפעות השליליות של נסיבות חיצוניות .השיטות האלה מאפשרות לגלות באופן מלא ולממש את מלוא הפוטנציאל האנושי.בתור גישה יוגה מיוצגת באסכולות שונות גם בהודו עצמה וגם במדינות של האזור. כל גישה וגישה תורמו להתפתחותה של היוגה , אך מקום מיוחד שמור למסורת שהתבססה על עקרונות היוגה ופיתחה אותם לדרגה הגבוהה ביותר כהשקפת הועלם ואורך החיים. זאת המסורת של נתחה- יוגה או חסידיי גורשנתחה, כך שאי- אפשר לדבר על יוגה ללא התייחסות לידע וניסיון של שושלת מורים במסורת. דרך חווית הלמידה של הידע והניסיון  שנצבר על ידם האדם מגלה את עומקה ומהותה של היוגה .וגישה זאת עשויה  להפוך את חיי האדם אכן להרמוניים יותר, משמעותיים  ומלאי תוכן.

 Translation on hebrew by Sonia Tzioni, Ella Spector and Yogavidyanath

הגישה המסורתית

העולם כבר מזמן חדל להיות מחולק לחברות אתניות ,פוליטיות או כלכליות לוקליות. חדירה הדדית של התרבויות והאינטרסים של הקהילות השונות מהווים חלק בלתי נפרד של המאה העשרים והעשרים ואחד. האינטרסים הלאומיים של כל המדינות כבר מזמן מעבר לגבולות שלהם . זה בולט במיוחד בתחום הכלכלה והטכנולוגיה אך גם קודם לכך, תהליכים אלה באו לידי ביטוי באינטראקציה וההשפעה של זרמים דתיים שונים. ריאת העולם בתרבויות המזרח הרחוק והמזרח התיכון לאורך כול ההיסטוריה השפיעו אחד על השנייה לפעמים זו לצד זו , לפעמים מעורבבים זו בזו לכיוונים שונים. וגם יוגה כמו כל תורה לפי אותו הגיון היסטורי עברה שינויים בהתאם למקום והזמן אך נשארה מאוחדת בגישתה ושלמה בתפיסתה של מציאות האלוהית . למרות שיוגה כגישה ומערכת של ידע התפתחה במזרח היא לא נשארה בתרבות הודית בלבד. צורות שונות של יוגה נמצאות בגישות המזרחיות רבות. האוניברסאליות של תורת היוגה עוררה עניין במערב וכעת קשה לדמיין מטרופוליס ללא מרכזי יוגה עם מגוון רחב של ההשקפות החל מגישה ספורטיבית בלבד ועד לגישות האינטלקטואליות ואזוטריות . ויכול להיות שכל גישה יכולה להוביל אדם ללמידה עמוקה ומשמעותית יותר של יוגה בתנאי שתכלול עקרונות הבסיסיים . היום, למרות זמינותה לכאורה, היוגה היתה ונשארה חריגה עבור אנשי המערב . ערימות של ספרים ומאמרים וגדודים של מורים לא מלמדים את יוגה כאמצעי להתפתחות ההוליסטית של האדם . המצב נוצר כיוון שמערב יוגה משוללת מההקשר האמיתי שלה. חסרה כאן גישה הוליסטית הכוללת בתוכה לא רק טכניקה אלא גם השקפת עולם , הבנה של תפקיד הגורו ומשמעותם של צורות שונות של יוגה והתכונות שלהן. חשוב לקבל מיד שרק דרך גורו מתרחש הלימוד. העברת ידע אפשרתי רק בתיווכו של מורה מנוסה, בעל תבונה וניסיון, וכמובן מוסמך להעביר ידע מהמורים המוסמכים בשושלת. במילים אחרות, הדגש המושם בגישה המסורתית בהצגת המערבית פשוט אינו קיים. בניגוד לדעה הרווחת הגישה המכונה מסורתית היא לא גישה של בקרה נוקשה או כפיה של דרכי פעולה מסיימים — כלגורו אין עניין בלהגביל את התלמידו. גורו רק מתקן את מישבשל ומוכן ובעיקר באמת צריך הדרכה. לאט לאט, צעד אחר צעד, גורו מעביר את תלמידו כל השלבים של «חינוך היוגי» כאשר הוא מתפקד בתור מורה דרך. המורה האמיתי לעולם לא כופה על התלמידו משהו שהוא לא יכול לקבל ולהשתמש בצורה מודעת. למעשה שיטות הלמידה נבחרות בהתאם למאפייני התלמיד כדי שהוא באמת יוכל להתפתח באמצעותם וליישם בתוכו כל מה מסורת היוגה מלמדת . המיוחד בגישה זאת שגורו לא מסתמך רק על ניסיון האישי לו – אחרת זאת תהיי רק שיטה שלו, אלה מתבסס על הניסיון המצטבר של דורות היוגים במשך כל המאות השנים של קיומה של המסורת. לימוד והבנתו של הניסיון הזה אפשרי לא רק באמצעות ההנחיה הישירה של גורו ,אלא גם בלימוד טקסטים וחשיפה לנציגים שונים של המסורת. באמצעות הדרכה של מורים שונים ,ניסיון האישי ובחירה התלמיד מרחיב את ידע אודות יוגה ובונה את עצמו בתור אישות מפותחת ועשירה .חשוב לציין כי פרקטיקה ותיאוריה בגישה המסורתית קשורים זו בזו בקשר אדוק . כל השיטות הם השתקפות של רעיונות ומושגים של תורת היוגה . זה בדיוק הגורם שמאפשר לא רק להבין אלא גם ליישם את תורת היוגה. וכך פילוסופיה של יוגה יכולה להפוך ליסוד החיים של האדם. עם הזמן באה ההבנה שגישה מסורתית זה לא משהו ארכאי ומתחכם . כאשר אדם מסתמך על העקרונות האוניברסאליים של יוגה אישיותו עוזבת בהדרגה מגבלות והשקפות שווא .וזה בדיוק תמיד היה ותמיד יהי נחוץ לאדם לקיום יעיל והולם והתפתחותו המלאה

Translation on hebrew by Sonia Tzioni, Ella Spector and Yogavidyanath.

דיקשה

מסורת נתחה יוגה מבוססת בעיקרון על קו רצף. פארמפארה(Parampara ) שמקורה במתסינדרנתחה   ( Matsendranatha)     נתנה לעולם יוגים רבים שגם עכשיו מעשירים את הניסיון של  סאמפרדייה  Sampradaja) ) . כידוע מסורת של נאטחים מתמחה בהאטה-יוגה ,אך זה לא אומר שזה דבר היחיד בתוך סאמפרדייה ((Sampradaja . יוגים הגיעו להגשמה באמצעות שיטות שונות של יוגה .הידע נצבר  ונשמר והועבר בהתאם לכללים מגורו לתלמידו במשך  כל קיומה  של סאמפרדייה   (  (Sampradaja . אבל, ראויה לציון היא מסורת  של חניכה . משמעות הדבר היא כי היווצרות היוגי תמיד הייתה רק דרך חניכה ( diksha) על ידי גורויים  המורשים. דיקשה – זה מה שמייחד ומבדיל את התלמיד מהמתעניין. בעזרתם של צורות החניכה יוגי מקבל את  האישור לנתיבו.

דיקשה עצמה היא מעיין טכס באמצעות מנטרות וחפצי פולחן – אבל להעברת הדיקשה ( Diksha) יש אופי מיסטי עמוק.

בתהליך של חניכה יחד עם הוראות מילוליות גורו מעביר גם חלק מכוחו הרוחני והופך לצינור העברה של אנרגיה וניסיון של  סאמפרדייה. וזה קשור לא רק להעברת מידע – אלא להווי צרותם  של  סנסקרות (sanskar) חדשות – תכונות המחדשות ומשפרות תודעתו  ותפיסותיו העמוקים של התלמיד . בתרגום מילולי:  סנסקרה -  תיקון, שיפור דיוק ושלמות.

מכאן מתחיל התהליך של השינוי .סנסקרות המועברות במסורת  הנתחה מהווים קווים מנחים לדרך חיים והחשיבה היוגית. זהו תהליך של תיקון ושיפור של תלמיד באמצאות הכוח הבלתי נראה של גורו וסמפרדייה כולה . זה מתחיל עם אנושחאנה anushthana))  וממשיך כל הזמן,  בתנאי שהתלמיד תמיד שומר ומפתח את המיזם.

דיקשה מאפשרת לחניך אפשרויות חדשות להגשמה עצמית. יחד עם ההוראות הדרושות סדהנה קבוע, כוחה הרוחני של סאמפרדייה  היא תמיכה שלא יסולא בפז עבור  דיקשיתה  (Dikshita) .חפצים פולחניים המוענקים לחניך הם לא רק סימן שייכות – אלה כלים מיסטיים שדרכם נוצר קשר עם גורו וסמפרדייה . כמו כל השיטות, חפצים אלה מסמלים את הרעיון שבבסיסו תורת היוגה.לכל חפץ יש מנטרה ובאמצאות קריאתה כל יום דיקשיתה יוצר קשר עם אותו חפץ ודרכו עם הגורו והמסורת. כל התכונות של החפץ זה קדושים והוא לא יאבד או יוחלף ללא ההרשאה של הגורו.

 בהתאם לרמת ההגשמה וצורת החיים של התלמיד בנתחה-סמפרדייה מועברות חמישה  דיקשות, והם — צ’וטי,צ’ירה,אופדש,לאנגוט ובחבחוט-דיקשה .צ’וטי דיקשה מועברת לתלמיד בצורת חוט שחור   ג’ינאו משישה סיבים  עם חמישה חפצים שמסמלים חמישה אלמנטים -אדמה, מים, אש, אוויר ואתר . רכיבים אלה מייצגים את המבנה האנרגטי של האדם ומגדירים שייכות למסורת הנתחה. זאת הדיקשה הראשונה  שמעוברת לתלמיד לאחר תקופת הניסיון שהוגדרה על ידי הגורו. סדר של חניכה יכול להשתנות  .וזה תלוי במוטיבציה הרוחנית של התלמיד וכמובן בגורו.

חשובים במיוחד הם צ’ירה ואופדש –דיקשה. צ’ירה-דיקשה מועברת למי שהתבסס בבחירתו של נתיב היוגה בחייו . במהלך החניכה נעשה חתך באמצע של סחוס האוזן ובחורים שנוצרו מושחלים עגילים- קונדלות. החתך נוגע בשתי נקודות למעלה ולמטה שקשורת לאנרגיה וחיוניות של האדם. העגיל עגול הוא הסמל של חלל סגור, או סמל של  שיווה ושאקטי.

אופדש-דיקשה מועבר כהערצה של היבט הנשי ודרכו ניטשים אשליות והרגלים.

 צ’ירה ואופדש-דיקשה קשורים לאגדה אודות שיבה שמעביר ידע אודות  השחרור של  פרוואתי שנרדמה,אבל מתסינדרנאטח  שהיה בקרבת מקום בתוך הבטן שלדג שמע את הדרשה של  שיווה. כאשר  שיווה גילה שידע נודע לאדם- הוא כעס וניסה בעזרת הקלשון  להרוג את מתסינדרנאטח- אבל האחרון הצליח להתחמק פעמיים ושיווה רק הצליח לנעוץ קלשון באוזניו.  כשראה שמתסינדרנטח לא רק הקשיב עד הסוף לכל דבריו של  שיווה, אבל גם הוכיח שהוא זריז, חשב  שיווה, כי אולי זה סימן מלמעלה והגיע הזמן להעביר את הידע על שחרור לאנשים.

הוא השחיל לאוזניו עגילים (קונדלות) ובירך אותו בתור יוגי . פרוואתי מאוד כעסה על כך שהידע על השחרור הועבר לאנושות ומתסינרנאטח הבטיח לה שכל יוגי יוקיר אותה.

כך התחילה המסורת של עגילים (קונדלות) והערצה של ההיבט הנשי-  שאקטי.

טכס החניכה הוא תהליך מאוד עדין ותלמיד מחויב לאחריות מלאה של נטילת חובות מסוימות שנקבעו על ידי הגורו.  דיקשיתה מבטיח לעלם לא לעזוב את דרך של יוגי ולהישאר נאמן לגורו ופרמפארה.


.

Translation on hebrew by Sonia Tzioni, Ella Spector and Yogavidyanath.

האטה-יוגה

האטה-יוגה נולדה הודות לחסידי נטחה. כנראה יוגים של זרם הנתחה תוך שימוש של שיטות יוגה וצורות טנטרה שהיו מפותחות אז הצליחו לסנתז את הידע והניסיון שלהם וכך נתנו לעולם את המדע המעשי של התפתחות הרוחנית. לאולם לא היה בהודו חסך בקדושים, חכמים,מורים ורפורמאטורים –אבל למרות זאת זאת, הופעתה של האטה-יוגה זה אירוע חשוב מאוד בהיסטוריה התרבותית של הודו. יעילה ואפקטיבית הפכה האטה- יוגה לשיטה העיקרית גם בנתחה-יוגה  וגם בזרמים רבים אחרים ביוגה. להאטה-יוגה מייחסים הרבה תכונות נפלאות . יש הרואים בה תרופה לריפוי המחלות ויש הרואים בה צורה בלעדית כשלהי של מגיה וכישוף. ויתכן שיש בזה צדק. בזמנים שונים יוגים של נתחה-סאמפרדייה הראו לעולם כל מיני ניסים , אך הישגים כאלו מעולם לא נחשבו כמטרה ,אלא רק תופעת לוואי של בשיטה. האטה -יוגה הייתה ונשארה שיטה של שיפור הרוחני .היא אוניברסאלית וללא הגבלות של השתייכות הדתית או לאומית .

האטה -יוגה כשיטה של  המשמעת הפיזית והנפשית מבוססת אל עקרון ריאת העולם כמושתת על שני כוחות – חוסר תנועה ותנועה. חוסר תנועה מוגדר כקביעות וטרנסצנדנטיות – שיווה בשפת נתחה  והתנועה  - זהו אותו מגוון אפשרויות שדרכם טרנסצנדנטיות בא לידי ביטוי או שאקטי בשפת נתחים .כל השינויים ביקום הם תוצאת  האינטראקציה של קטבים הללו. ההיסטוריה של היקום מורכבת מחורבן ותקופות התאוששות לאחר מכן . היווצרותם של  גלקסיות וכוכבי לכת חדשים, שינויי האקלים בתקופות שונות של זמן, שינוי צורות  חיים, שינויי המציאות ההיסטורית – כול זה  מדגישים  קביעות וחזרה מתמדת של התהליכים האלה ביקום. תוך כדי לימוד של תופעות האלה חכמי קדם הגיעו למסקנה שחיי אדם נמצאים איתם בקשר אדוק . כל עוד האדם נמצא תחת השפעה של שאקטי, הוא סובל מתלותיות ומוגבלות, אבל לעולם  השאיפה טבעית שלו היא השלמות והשלווה . הוא כל הזמן מחפש הרמוניה עם עצמו ועם העולם שמסביבו. דווקא האיזון של שיווה שאקטי נותן לאנשים סיפוק ומודעות הקיום ומעלה את הפוטנציאל של החיים ופותח את טרנסצנדנטלית של ה»אני» הנטוע בבסיסו מלידה . יוגים של ימי קדם הבינו שאדם הוא מבנה פסיכו-פיזי המורכב מהתבטאויות של מגוון רב של תכונות ומצבים  אנרגטיים ומבנה זה היא העתק מדויק של היקום. לכן, כדי להבין את החוקים שעל פיהם היקום מתפתח ומקיים הרמוניה, יש צורך לחקור לשלוט  על הכוחות שפועלים בגוף. לאור ניסיון רב נטחה –יוגים ידעו שניסיונות לשליטה בגוף ונפש לא מיומנים עלולים לגרום לאי- שקט רב יותר. הם פיתחו מערכת אשר מבוססת על העיקרון של איחוד הפעילות של שני כוחות קוטביים . תהליך זה מתאפשר באמצעות מערכת  הערוצים המופצת בכל רחבי הגוף ה»עדין» הנקראים נאדי (nadi ) .

 בטקסטים העתיקים מוזכרים מספרים שונים של הערוצים האלה ,אך שימוש העיקרי הוא בשלושה . שני הראשונים הם : אידה ( (ida (ערוץ שדרכו מבוקרת  פעילות מנטאלית) ופינגלה Pingala) ) -  (ערוץ השולט על כוח החיות )

לפעילותם של שני הערוצים האלה יש השפעה קבועה על כל ההיבטים של הקיום האנושיים . תפקוד חלק של כל המערכות בגוף ושליטה על הגוף העדין מחוברים באופן הדוק עם פעילות מאוזנת של אידה (ida) ופינגלה ( pingala)

במילים אחרות – תפקוד יעיל של שני הערוצים הנ»ל שומר על הבריאות הגופני ומאפשר לתודעה להיפתח לחוויות הנשגבות יותר. פעילותם והאיזון של שני ערוצים האלה  מוביל לגילוי של הערוץ השלישי, המכונה סושומנה (sushumna ) . בערוץ זה מתרחש ערבוב של אנרגיה המטלית עם אנרגיית החיות והתהליך הזה מהווה ביטוי לנקודת ההתחלה  של ההיבט  הטרנסצנדנטלי  וזאת נקודת המוצא להתפתחות התודעה . למעשה, זוהי המטרה העיקרית של האטה-יוגה . להאטה-יוגה מקור מדעי רחב  המבוסס על ידע מקיף אודות האדם . הרעיון הבסיסי של האטה –יוגה הוא שליטה באנרגיה שדרכה ניתן להשפיע על נפש. ישנה השפעה הדדית של האנרגיה והנפש ומצב של כל אחד מהם מקרין על מצבה של השנייה. לכן, על מנת לרסן את התודעה, האטה-יוגה היא היעילה ביותר, משום שניהול האנרגיה מאפשרי השפעה ישירה  על הנפש כדי להכין את התודעה למדיטציה. לכן הגישה זו הדגישה את הצורך בלפתח ארסנל גדול של שיטות הקשורות לפעילות הגוף הפיזי , הגוף ה»עדין» והנפש. לכל השיטות יש בסיס מקיף שמבוסס על ריאת עולם מפותחת אודות מבנה היקום והאדם. בתור שיטות של השפעה ישירה על הגוף והתודעה הודגשו תרגולים של שאטקרמות (shatkarma) , אסאנות , פרנאימה ופרטיאהרה (pratyahara ) ש לציין כי תרגול האטה — יוגה דורש בהתחילה פיקוח של המורה המכיר את הדקויות של כל התהליך בכל שלביו. חשוב גם להבין שאין ולא יכולה להיות עקביות כלשהי בלימוד השימוש של השיטות השונות בנפרד. כולם נמצאים בשימוש ביחד ומתפתחים תוך כדי הלימוד והשימוש לצורותיהם המפותחות יותר.שיטת של שאטקרמה – שש פעולות הטיהור  — מאפשרת להתחיל לטהר את  הגוף ואת התודעה.ישנו סיקור נרחב של שאטקרמות בטקסטים , אבל חשוב להבין שיישומם רלוונטי רק בנקודת זמן מסיימת או על-פי המלצתו של הגורו. ביצוע שאטקרמות העוזרות לסילוק חומרי פסולת מהגוף , נועד לניקוי והכנת חלל הבטן ואת דרכי הנשימה .סוגים מסוימים של שאטקרמות הן שיטות התחלתיות לריכוז התודעה. ובקיצור – כל אלה הן השיטות הבסיסיות להכנה של הגוף והתודעה לשיטות המפותחות והעמוקות יותר של שיפור העצמי . במובן רחב, אסאנה ופראניאמה יכולים להגדיל את כמות האנרגיה בגוף ולקחת אותה תחת שליטה . תרגול של אסאנות ופרנאיימות מסיר «חסמים» שנוצרו בגוף הפיזי ובגוף ה»עדין»

ודבר נותן יתרון בשליטה על פעילות והאיזון של האנרגיה הזורמת בערוצים. פירוש המילה אסאנה  — מצב יציב . כלומר, העיקרון של יישום הונח במקור המילה . ועיקרון זה לא עולה בקנה אחד עם התפשטותם של מגמות עכשוויות השמות בבסיסם צורתם של האסאנות אבל מכוונות רק על המאפיינים «הספורטיביים » שלהם. הגישה הזאת יוצרת מתח בגוף ועם הזמן גורמת לבלאי. אבל הבעיה העיקרית היא בהחלפת המטרות וחטאה-יוגה לא מהווה יותר גישה רוחנית והוליסטית של התפתחות האדם – אלה הופחת לסוג של שיטה ספורטיבית עם נטייה פסיכדלית כלשהי . אי- אפשר שלא לדבר על זה ,כיוון שהים רוב האנשים רואים  ביוגה  פעילות גופנית גרידא עם אפקט טיפולי ומרגיע ולמונח אסאנה רכש משמעות שימושית . הגישה הזאת יכולה להיות «מבוא» של היוגה, אך חשוב להבין שהיא מוגבלת ולא אמינה. האטה-יוגה, בראש ובראשונה  מיועדת  לפיתוח התודעה האנושית, ולא עבור הישגים ספורטיביים. על- פי יוגה אסאנות נועדות  לאיזון ומילוי של אנרגיית החיות ומהוות אמצעי לאיזון התודעה . קצב רך ואיטי של ביצוע התנוחות מבטל בהדרגה את הפעילות יתר בגוף, ולכן — וגם את בתודעה .במובן הרחב , אסאנה היא צורה שמיישמת בתוכה מצבים טרנסצנדנטיים  .כאשר גוף משוחרר האנרגיה יכולה לנוע ללא הפרעה ובאופן טבעי נוצר המעבר מאסאנה לפרנאיימה . למעשה, המעבר הזה הוא רציף. כאשר אסאנה מתבצעת כצורה האנרגטית משתנה רק הדגש  של התרגול . תוך שמירה על תנוחת ישיבה יציבה תלמיד מווסת תהליכי נשימה ומעמיק מודעות למבנים ה»עדינים» בגופו. שאיפות ונשיפות עם הפסקות משנים זרימות האנרגיה . וזה מתאפיין בתהליכים של צבירתה והפצתה של האנרגיה בכל  הגוף. החזקת נשימה זוכה לתשומת לב ניכרת בזמן תרגול הפרנאיימה , כיוון שבזמן השהיית הנשימה מתרחשת הטמעה של האנרגיה והפסקה שנוצרת מובילה לעצירה בפעילות התודעה והסחה טוטלית של אנרגית התודעה מאובייקטים חיצוניים. כך נוצר האיזון הנדרש של סוגים השונים של האנרגיה המחולקים בגוף העדין והאחראים על פונקציות השונות של האורגניזם פסיכו-פיזי .  וכתוצאה מכך נוצרים  יציבות ומיקוד של התודעה . התודעה נעשת פתוחה ורגישה לתפיסת האובייקטים אשר מתגלים ע»י תנועת האנרגיה. מצב זה של התודעה הנקרא פראטייהרה ( pratyahara) . המאפיין של חלק תרגול זה הוא הקשב שמופנה כלפי פנים.

אם תהליך זה מתרחש באופן טבעי, התודעה חופשית מין היסוסים והפרעות

האנרגיה מופנית מן החושים התפיסתיים פנימה  ומתמקדת  באובייקט הנבחר. זה לא אומר שהתודעה מנוטרלת, להפך – התרגול הזה דורש אקטיביזצייה של התודעה, אבל המופנה לתהליכים פנימיים.  כמות האנרגיה שהייתה מבוזבזת על פעילויות חיצוניות ולא- מודעות בצורה של תגובות לאובייקטים הנתפסים, עכשיו במודע מופנה פנימה.

כל השיטות התאורות מאלה אינם מופרדים זו מזו. כל אחת משיטות אלה יכולות להיות קשורות לא רק בביצוע רציף, אלה נמצאות אחת בתוך השנייה ,נטמעות אחת בתוך השנייה ומשלימות אחת את השניה. אסאנה תוך בקרה על קצב הנשימה מכילה בתוכה פרנאיימה שמלווה בפראטייהרה .הגישה המשולבת של הטאה- יוגה מקדמת אינטגרציה של כל ההיבטים של הקיום האנושי בתוך המבנה גוף, נפש ותודעה. יש לקחת בחשבון גם  את העובדה שיישום של שיטות אלה צריך להתבסס על עקרונות  מוסריים ואתיים ועל תזונה נכונה, בגלל שהאטה-יוגה נותנת  כוחות העולים רחוק מעבר ליכולות של האדם הממוצע,  ללא הסתמכות על  העקרונות האלה הכישורים הנרכשים עלולים רק להזיק האדם לסביבתו . תמיד יש להסתמך על גורו שרואה ומבין את התלמיד וישמור עליו משגיאות וטעויות לאורך כל הדרך. רק הבנה כזאת תכין את התלמיד לצורות מורכבות יותר של היוגה ותקרב אותו  להגשמה עצמית. האטה יוגה אינה מוגבלת רק ביישום שיטות אלה. הרעיון שלה הוא אוניברסאלי מטבעו  ומקיף את כול ההיבטים של  הקיום , כיוון שעיקרון של אחדות והרמוניה של אנרגיה והתודעה מיושם בכול פעולה ופעולה של היוגי.

.

Translation on hebrew by Sonia Tzioni, Ella Spector and Yogavidyanath.